יום שני, 12 באוקטובר 2009

עשן מכפות הרגליים...

בולנטינו שמרו על אותו הקונספט כמו גם על הקו הנשי והרך עם תוספת ה-"edge " ואפלוליות שאפינו את קולקציית ההוט קוטור (שהציג מותג לפני כ 4 חודשים). שיפון, תחרות, טול חצי שקוף, רפלס ופלטת צבעים עדינים עם נגיעות מעושנות כמו ורוד עתיק, לילך אפרפר, וצהוב לימון מאובק ולא מעט שחור. אדום, לא היה שם, בניגוד לקולקציות של ולנטינו שהשמלה האדומה הקלאסית הפכה להיות מזוהה איתו יותר מכל. רעיונות כמו הנשיות הגסה או הרכות האפלולית שניסו ליצור צוות המעצבים מיוצגים בצורה טובה ביותר באמצעות שמלות עור שנחתכו בליזר על מנת ליצור מראה תחרה ורפלס העשוי מרצועות עור ושיפון שתרמו גם הם למימוש אותו הרעיון. הקולקציה נראתה כאילו המתבונן צופה בה מבעד למסך של ערפל- מעושנת, אפלולית ומסתורית. המעצבים Grazia Chiuri and Pier Paolo Piccioli שירשו את מקומו של מייסד המותג, עבדו קודם לכן כמעצבי האקססוריז שלו. ואולי לא בכדי, הכוכבים של הקולקציה הזו היו הנעלים המיוחדות שעלו על המסלול. את הנעליים עיצב פיליפ טרייסי, שהיה אמון על עיצוב הכובעים (או יותר נכון הhead pieces) לקולקציית הקוטור ועשה זאת בהצלחה יתרה. זו הפעם הראשונה שהכובען המפורסם מעצב נעלים וההתרגשות הייתה רבה בהתאם. התחרה הייתה החומר העיקרי ואיתו שולבו סרטי סאטן ועור. בחלק מהדגמים את העקב המשיכה מעין להבת תחרה או רשת, ובדגמים אחרים היו סרטים הקשורים לפפיון על העקב.

5 תגובות:

Noa Raviv אמר/ה...

הנעליים מהממות!

לובה אמר/ה...

מסכימה עם נועה..

בלוג אופנה - Blonde Bleach אמר/ה...

אדיר!

boiler אמר/ה...

היסטרי!

the eye אמר/ה...

הפוסט הזה מעורר הרבה תגובות. של מילה אחת. שטוחות כאלה, שבעצם לא אומרות הרבה. אין לי אפילו מושג איך להגיב אליהן, שלא נדבר על איך לקבל אותן.
מה זה אומר? שהפוסט משעמם? לא מעניין? משאיר את הקורא ללא מילים? מעורר בו צורך להשאית את חותמו? אין לי מושג, אבל כנראה שזו התגובה הכי ארוכה שאני אקבל בבלוג הזה...

That's all.